הקנדידה ומחלת הפסוריאזיס הן שתי תופעות רפואיות השונות במהותן, שכן פסוריאזיס הנה מחלה אוטואימונית כרונית בעלת ביטוי עורי הנגרמת כתוצאה מפגיעה של מערכת החיסון בחלקי גוף בריאים, ואילו הקנדידה היא פטריית שמר השוכנת במעיים העלולה להתרחב אל מעבר לגבולות משכנה ולהוות גורם מזהם.
עם זאת, לאורך השנים חוקרים רבים תהו בדבר הקשר בין שתי התופעות האלה, שכן רבים מהם סבורים כי הקנדידה עלולה להוות גורם סיכון למחלת הפסוריאזיס מעצם היותה תופעה זיהומית אשר עשויה לשבש את פעילותה של מערכת החיסון.
כיצד הקנדידה באה לידי ביטוי
הקנדידה איננה נוצרת יש מאין, שכן היא שוכנת במעיים מאז ומתמיד. לרוב קיימים יחסי גומלין תקינים בין הקנדידה לשאר החיידקים השוכנים באזור, אולם במקרים מסויימים, כאשר חל שיבוש בפעילותה, הקנדידה מתרחבת ומתפשטת אל מעבר לרקמת המעיים ובכך הופכת לגורם מזהם העשוי להוביל לבעיות רפואיות שונות.
ישנה סברה כי הקנדידה מהווה גורם מזרז להתפתחות מחלות אוטואימוניות שונות וביניהן פסוריאזיס,זאת עקב התפשטותה של הפטריה אשר עלולה לעורר תגובה לא תקנית של מערכת החיסון.
ישנם גורמים שונים המסייעים להתפשטותה של הקנדידה, בין אם מדובר בנטילת תרופות אנטיביוטיות, מחלות קשות אשר תורמות להחלשת מערכת החיסון או צריכה מוגברת של סוכרים פשוטים.
לעתים, קיים קושי לאבחן את התפשטות הקנדידה בזמן, זאת לאור הסימפטומים הרבים הנלווים לה, כאשר חלקם עלולים להעיד על קיומן של תופעות רפואיות נוספות. מכיוון שמדובר בתסמינים רבים, הרי שאצל כל אדם הקנדידה מתבטאת בצורה אחרת, אולם ישנם סימפטומים מסויימים המופיעים בקרב אנשים רבים בין אם מדובר בעייפות מתמשכת, מצבי רוח משתנים, תשוקה בלתי מוסברת לפחמימות וסוכרים, זיהום בעור ועוד.
כיצד ניתן לקשר בין הקנדידה לפסוריאזיס
קשה להצביע על גורם ספציפי המניע את מחלת הפסוריאזיס, שכן מדובר במחלה אוטואימונית, אולם לרוב מחלה זו מתפתחת על בסיס גנטי, כתוצאה מחשיפה ממושכת למזג אויר קר, תחושת לחץ מתמדת או בעקבות זיהום עורי.
עם השנים יותר ויותר חוקרים ניסו לאמוד על הקשר בין קנדידה למחלות אוטואימוניות שונות ובהן הפסוריאזיס. סברה זו השתרשה לאחר שבדיקות בקרב אנשים הלוקים בפסוריאזיס הצביעו על התפשטות נרחבת של פטריית הקנדידה באזורים שונים של הגוף.
אמנם נתון זה לא מספיק בכדי להצביע על קשר ישיר בין הקנדידה להתפתחות פסוריאזיס, אך נראה כי השערה זו זוכה לתמיכה מדעית, שכן כשם שמחלת הפסוריאזיס מתפרצת בעקבות תאים מסויימים במערכת החיסון אשר פוגמים בפעילות התקינה של תאי עור מסויימים, כך גם הקנדידה עלולה לעורר את הפעילות של אותם תאים במערכת החיסון.
מכיוון שמחלת הפסוריאזיס נגרמת פעמים רבות עקב זיהום עורי, הרי שהתפתחות זיהומית של הקנדידה עשויה להוות גורם מזרז להתפרצות המחלה.
האם הקשר בין קנדידה לפסוריאזיס משפיע על הטיפול בתסמינים?
מאחר וקנדידה עלולה להוות גורם מזרז להתפתחות פסוריאזיס, נראה כי אבחון מקדים לצורך גילוי תופעה זו בצירוף טיפול מותאם להפחתת התסמינים הנלווים לה עשוי להפחית באופן ניכר את הסימפטומים הנלווים למחלת הפסוריאזיס. עם זאת, גילוי של קנדידה לא מעיד בהכרח על קיומה של פסוריאזיס, שכן קנדידה זיהומית הנה תופעה נפוצה הפוקדת אנשים רבים.
טיפול בתסמיני הקנדידה בא לידי ביטוי באופנים שונים, בין אם מדובר בטיפול תרופתי או בדרך טבעית על ידי שינוי המערך התזונתי. לרוב, הטיפול התרופתי האנטי פטרייתי לצורך הפחתת תסמיני הקנדידה הינו יעיל במיגור התסמינים הנלווים למחלה, אולם עלול להוביל לתופעות לוואי קשות, כך שלרוב הוא מומלץ בעיקר כאשר מדובר בהתקפי פסוראזיס חמורים.
הטיפול התזונתי לעומת זאת הינו אפקטיבי ביותר, שכן התפשטות הזיהומית של הקנדידה נובעת בין השאר מצריכה עודפת של סוכרים ופחמימות ריקות, כך שהימנעות ממאכלים אלה וצריכה מבוקרת של מזונות בעלי ערך תזונתי גבוה כמו- פירות וירקות עשויים לצמצם את התפשטות הקנדידה ולהביא להפחתה ניכרת של התסמינים הנלווים לה.
לא ברור אם הרגל זה עשוי לצמצם את הסימפטומים הנלווים לפסוריאזיס, אולם בהנחה שאכן יש קשר בין הקנדידה לפסוריאזיס, הרי שמדובר בהליך חיוני.
