חולי סוכרת נמצאים בסיכון מוגבר לסבול מזיהומי קנדידה על רקע מגוון רחב של גורמים שיוזכרו במאמר זה. באופן כללי אדם החולה בסוכרת נמצא בסיכון מוגבר ללקות במחלות זיהומיות בהשוואה לאדם שלא חולה בסוכרת.
למעשה החולה הסוכרתי מועד ללקות במחלות זיהומיות גם באופן קשה יותר וגם בתדירות גבוהה יותר. על קצה המזלג ניתן לכתוב כי גם התמותה כתוצאה מזיהומים גבוהה פי 3 בקרב חולי סוכרת מאשר בלא סוכרתיים.
תפקוד מערכת החיסון בחולי סוכרת
הרגישות המוגברת של חולי סוכרת למחלות זיהומיות מוסברת על ידי פגמים ושיבושים במנגנוני ההגנה הטבעיים של הגוף. כך לדוגמה אספקת הדם הלקויה והירידה בתחושה תורמות בחולי סוכרת רבים לפגיעות בעור, המשמש מחסום בין רקמות הגוף לפתוגנים המאיימים עלינו. דרך החתכים, הסדקים והפצעים, הנפוצים בקרב חולי הסוכרת, יכולים הפתוגנים לחדור בקלות לרקמות הבריאות.
בנוסף לכך, ישנם מרכיבים רבים של המערכת החיסונית שמתפקדים בצורה לא תקינה בחולי סוכרת. הדבר נכון בעיקר בנוגע לתאי הדם הלבנים לסוגיהם השונים, במיוחד בחולי סוכרת לא מאוזנים (בדגש על חולים הסובלים מחמצת קטוטית).
כך למשל ליקויים תועדו בכל אחד ואחד משלבי הפעולה (החל משלב ההתגייסות וכלה בשלב הקטילה) של הלויקוציטים הפולימורפונוקלאריים (נויטרופילים) ואף נמצאה יכולת ירודה של respiratory bursts. בנוסף לכך המונוציטים בחולי סוכרת מתאפיינים ביכולת בליעה משובשת שלא ניתנת לתיקון על ידי מתן אינסולין וביכולת כמוטכסיס (נהירה כימית) ירודה.
זיהומי קנדידה בעור וברקמות רכות של חולי סוכרת
חולי סוכרת סובלים משיעור גבוה מאוד של זיהומי קנדידה בעור וברקמות הריריות. הזיהום הקנדידיאלי בחולים אלה מתפתח בעיקר בחלקים החמים והלחים של העור כמו לדוגמה באזור המפשעות, הירכיים ובקפלי השדיים בנשים. זיהומי קנדידה בעור שכיחים יותר בקרב חולי סוכרת הסובלים מהשמנת יתר, במיוחד לאחר נטילה של תרופות אנטיביוטיות, הגורמות לחיסול האויבים הטבעיים של הקנדידה וכאשר רמות הסוכר אינן מאוזנות. הטיפול בזיהומים אלה לרוב יכלול תכשיר פומי כגון Fluconazole או משפחה אנטי פטרייתית למריחה על העור.
זיהומי קנדידה בחלל הפה בקרב חולי סוכרת
חולי סוכרת סובלים משכיחות גבוהה יחסית של זיהומי קנדידה בחלל הפה והלוע. זיהומים אלה נפוצים בעיקר בקרב חולי סוכרת המרכיבים שיניים תותבות ובקרב חולי סוכרת מעשנים. הקנדידה בחולים אלה לרוב גורמת להתפתחות של רבדים לבנים וקשים להסרה באזור הלשון והחניכיים. כמו כן החולים מדווחים על תחושה של צמר גפן בפה, על כאבים בזמן הבליעה ועל אובדן של חוש הטעם.
האבחנה מבוססת על התמונה הקלינית ועל בדיקה מעבדתית של דגימה הנלקחת באמצעות מגרד לשון. במקרה של זיהום קל הטיפול כולל לכסניות Clotrimazole או תרחיף Nystatin ובמקרה של זיהום חמור, הטיפול כולל שימוש ב- Fluconazole.
זיהומי קנדידה של דרכי השתן והמין בחולי סוכרת
הקנדידה מתיישבת בדרכי השתן של חולי סוכרת בשכיחות גבוהה יחסית לאוכלוסייה הכללית ועשויה לגרום למגוון רחב של בעיות רפואיות. בין היתר הקנדידה מסוגלת לגרום לכדור פטרייתי (fungus ball), דלקת בכליות, דלקת בשלפוחית השתן, דלקת כליות נפחתית, מורסה סב כלייתית, מורסה כלייתית ועוד. בנוסף לכך נשים סוכרתיות סובלות משכיחות גבוהה יחסית של פטרת הנרתיק, הנחשבת לקשה במיוחד לטיפול באוכלוסייה זו. בקרב נשים הסובלות מסוכרת סוג 1, קיימת שכיחות גבוהה פי 2 של נשאות קנדידה בנרתיק (41%) מאשר בחולות הסובלות מסוכרת סוג 2.
הטיפול בזיהומים אלה יכול לכלול עירוי ורידי של אמפוטריצין B, מתן פומי של Fluconazole או שטיפות של שלפוחית השתן עם אמפוטריצין.
