במהלך התפשטות קנדידה, נשירת שיער היא בעיה מדאיגה ורגשית לגברים ונשים, המבקשים פתרונות לשאלות הנוגעות לאובדן השיער במהלך התפשטות הקנדידה, והגורמים לקשר בין שני המצבים.
התסמינים כוללים נשירת שיער מוקדמת, או בעיות קרקפת אחרות העשויות לכלול קשקשים, גירוד או קרקפת שמנונית ביותר. תסמינים אלו נגרמים בעקיפין כתוצאה מהתפשטות הקנדידה בגוף.
סביבה אידיאלית לצמיחת יתר של קנדידה
ראשית יש להתבונן על הסיבה בגללה מתרחשת צמיחת יתר של קנדידה אלביקנס בגוף. רוב הסיכויים הם שהבעיות מתחילות לאחר נטילת סבבי אנטיביוטיקה רבים בשנים האחרונות. לעיתים אדם אף אינו מודע לכך שהבעיה מתפתחת, היות וצמיחת היתר של הקנדידה אורכת בפועל שנים רבות עד שהיא מגיעה לשלב ההתפשטות.
אך סבבי אנטיביוטיקה רבים אינם הסיבה היחידה לפטריית קנדידה. למעשה, הזיהום מתפתח במשך שנים רבות לפני שמשהו מפעיל את השמרים המתחילים להפוך לצורת פטרייה הגורמת לסימנים פיסיים. בסופו של דבר מדובר בשילוב מצבים המאפשרים את צמיחת היתר.
לפני שאוכלוסיית הקנדידה יכולה להגיע למספרים גבוהים של התפשטות בגוף, סביבת המעיים צריכה להשתנות למצב אותו מעדיפים שמרי הקנדידה השפירים. שינוי זה מאפשר לגן הפטרייתי להיות מופעל, והקנדידה השפירה תהפוך לצורת הפטרת שלה.
התזונה המגבירה את הקנדידה
באמצעות השמדת מיליארדי חיידקים מועילים המייצרים את החומצה הדרושה להגנה על המעיים, השמרים יכולים להמשיך להשתנות בקלות לצורת הפטרת שלהם ולהדביק את הגוף. תזונת קנדידה יומית מונעת את התפשטות השמרים, ויש להימנע ממזונות המאכילים אותם.
מזונות המאכילים את צורת פטרת השמרים ומהווים תזונה לקויה הם כמויות שופעות של פחמימות פשוטות ומזונות המכילים עמילן כגון תפוחי אדמה, תירס, אורז, גזר, פסטה וסוגי בצקים לבנים. גם מזונות המכילים קמח סוכר וחיטה, כגון דגנים, לחמים, פיצות, מאפים ופירות המכילים פרוקטוז, הם התזונה המושלמת להפחתת אוכלוסיית שמרים שפירים, ובניית התפשטות פטריית קנדידה אלביקנס.
קנדידה, הורמונים ושיער
כשנוצרת סביבה מושלמת להתפשטות קנדידה אלביקנס, גם פתוגנים אחרים הופכים את הגוף המארח לביתם. אחד מגורמי המחלה הרבים הם פטרייה שחיה על הקרקפת וכתוצאה מכך גורמת לבעיות בריאות רבות רוב הזמן.
בנסיבות אלו, אוכלוסיית הפטרת עשויה לצמוח להתפשטות קנדידה, לגרום לגירוי בקרקפת, ולגדילת תאי עור על הקרקפת. תאי עור אלו מתים ומושכים עימם שמן משיער הקרקפת, עד שהתוצאות הן דרמטיטיס הגורם לגירוד חמור של הקרקפת והופעת קשקשים.
כשמצב יתר קנדידה אינו מטופל מיידית כראוי, היא משפיע על ההורמונים בגוף, והתוצאה היא תת פעילות בלוטת התריס. מצב זה גורם לירידה בזרימת דם כללית, המובילה לפגיעה בזקיקי השיער. לכן יש לבדוק את הורמוני בלוטת התריס, ולצרוך תרופות מתאימות במהלך התפשטות קנדידה. רמת ההורמונים מטופלת כשמתרחשת ירידה מספקת בהתפשטות אוכלוסיית הקנדידה. פעולה זו מושגת באמצעות תזונה נכונה ותוספים, בשילוב מעקב רפואי עד שהתסמינים נעלמים.
