הקנדידה היא פטרייה המתקיימת באופן טבעי בגופנו כשלמעשה בין 50-90 אחוז מהאוכלוסייה הבריאה נושאת על גופה את פטריית הקנדידה באזורי גוף שונים.
בין היתר מתקיימת הפטרייה מבלי שהיא גורמת לתסמינים כלשהם על פני העור, בחלל הפה ובנרתיק. כל עוד המערכת החיסונית שלנו תקינה וכל עוד אוכלוסיית החיידקים המתקיימת בסביבת הקנדידה לא לוקה בחסר, ההתפשטות של הקנדידה מווסתת ומבוקרת באופן תקין.
עם זאת, כאשר אוכלוסיית החיידקים שבקרבת הקנדידה נפגעת או כאשר המערכת החיסונית לא מתפקדת בצורה תקינה, הקנדידה יכולה לנצל את ההזדמנות ולהתחיל לשגשג באין מפריע. אופי ההתנהלות הזה מגדיר את הפטרייה כאורגניזם אופורטוניסטי, כלומר אורגניזם שרק ממתין לניצול הזדמנות כדי לתקוף אותנו (משמעות המילה opportunity היא הזדמנות).
הסיבה בגינה הקנדידה נחשבת בקרב הציבור הרחב למחלה נשית היא שבנרתיק מתקיימים התנאים המושלמים לשגשוג הקנדידה הכוללים לחות גבוהה, עלטה וחום גבוה יחסית. עם זאת, לא זו בלבד שהקנדידה יכולה להתפתח גם בגברים ובבני כל הגילאים, אלא שגם בנשים היא יכולה לשגשג פחות או יותר בכל רקמות הגוף, לרבות מערכת הדם, מערכת הנשימה, מערכת הראיה, מערכת העצבים המרכזית ועוד.
מה הם הגורמים לקנדידה בנשים?
כפי שציינו, בכל מצב שבו המערכת החיסונית חלשה במיוחד ובכל מצב שבו נפגעת אוכלוסיית החיידקים בגופנו, נוצרת הזדמנות להתפתחות של זיהום קנדידה. אי לכך, נשים הנוטלות תרופות אנטיביוטיות נמצאות בסיכון מוגבר לחלות בקנדידה וככול שהטיפול ממושך יותר, עוצמתי יותר ומכוון נגד מגוון רחב יותר של חיידקים, כך הסיכוי לזיהום קנדידה גדול יותר.
בנוסף לכך, הסיכוי לזיהומי קנדידה בנשים עולה כתוצאה מנטילה של תרופות לדיכוי מערכת החיסון אותן נוטלות למשל נשים הסובלות ממחלות אוטואימוניות דוגמת קרוהן, זאבת אדמנתית מערכתית, קוליטיס כיבית ועוד. תרופות לדיכוי מערכת החיסון נוטלות גם נשים הממתינות להשתלת איברים או נשים לאחר השתלת איברים.
לצד התרופות הגורמות לדיכוי מערכת החיסון, המיועדות בדיוק למטרה זו, ישנן גם תרופות שדיכוי מערכת החיסון מהווה תופעת לוואי שלהן בלבד. זהו המקרה למשל בתרופות כימותרפיות המשמשות לטיפול בחולות אונקולוגיות. התרופות הכימותרפיות מחסלות תאים שונים בשלבי החלוקה ומאחר ותאי מערכת החיסון מתחלקים במהירות גבוהה יחסית, הם רגישים לכימותרפיה בדומה לתאים הסרטניים.
גורם נוסף השכיח יותר בקרב נשים הוא הפרעות אכילה שונות, בדגש על אנורקסיה נרבוזה, השכיחה בנשים בצורה משמעותית יותר משהיא שכיחה בקרב גברים. הפרעות אכילה יכולות לגרום לחסרים תזונתיים שונים בדגש על תת תזונה של חלבונים וקלוריות. חסרים תזונתיים חמורים עשויים לגרום לפגיעה בשלמות הרקמות ולפגיעה במערכת החיסון.
חסרים תזונתיים הגורמים לפגיעה במערכת החיסונית ייתכנו גם על רקע תזונה לא מאוזנת ועל רקע בעיות ספיגה כתוצאה מדלקת במערכת העיכול, ניתוח בריאטרי ועוד.
מה הם התסמינים של קנדידה בנשים?
התסמינים של קנדידה בנשים משתנים בהתאם לאזור בגוף שבו הצליחה הפטרייה לשגשג. אי לכך אם למשל הפטרייה הצליחה לשגשג בחלל הפה, התסמין המרכזי יהיה פלאקים לבנים או אדומים על הלשון, החניכיים והלוע. לעומת זאת אם הפטרייה הצליחה לשגשג על העור, היא תגרום לפריחה אדומה, מראה המזכיר כוויה ואפילו שלפוחיות בחלק מהמקרים.
קנדידה שהתפתחה בנרתיק עלולה לגרום לגרד עז, כאבים בזמן מתן שתן, כאבים במהלך קיום יחסי מין, הפרשה לא שגרתית המזכירה גבינת קוטג', הפרשות נרתיקיות המכילות דם ועוד.
כיצד מאבחנים קנדידה בנשים?
האבחון של הקנדידה מבוסס על התמונה הקלינית ועל בדיקה מעבדתית של דגימה מהאזור הנגוע.
כיצד מטפלים בקנדידה בנשים?
הטיפול בקנדידה בנשים משתנה בהתאם לגורמים שהובילו להתפתחות הזיהום, בהתאם לאזור שבו התפתח הזיהום וכן בהתאם לדרגת החומרה שלו. כך לדוגמה אם מדובר בזיהום פטרייתי בנרתיק שהתפתח באישה בריאה על רקע טיפול אנטיביוטי, לרוב ניתן יהיה לטפל בזיהום באמצעות טבליות המוחדרות לנרתיק המכילות מרכיבים אנטי פטרייתיים.
אם הזיהום מערב גם את הפות, ניתן יהיה לעשות שימוש בקרם למריחה על העור ובמקרים בהם מדובר בזיהום חמור יחסית, ייתכן כי הטיפול יהיה נטילת תרופה אנטי פטרייתית בעלת השפעה מערכתית הניטלת באופן פומי. במקרים הנדירים המתרחשים בחולות בעלות מערכת חיסונית חלשה בהם הקנדידה הצליחה לפלוש לדם, לרוב יינתן טיפול אנטי פטרייתי בעירוי דרך הווריד.
