פלורת המעיים של בני האדם היא מערכת אקולוגית מורכבת הכוללת מאות משפחות שונות של חיידקים המתקיימים בסימביוזה עם הגוף האנושי ובינן לבין עצמן כמובן. סך הכול מהווה פלורת המעיים של האדם בין קילוגרם לשני קילוגרמים ממשקל הגוף ולפי ההערכות העדכניות שיש בידינו כיום, ניתן למצוא בכל אדם בריא כארבע מאות זנים שונים של חיידקים.
בין היתר, מתפקדת פלורת המעי על תקן מחסום יציב המונע פלישה של מרכיבים מזיקים ומיקרואורגניזמים פתוגניים לדם מחלל מערכת העיכול. בהקשר זה יש להזכיר את הקנדידה, המתקיימת באופן טבעי במערכת העיכול של רוב בני האדם. במצב תקין, כאשר התפקוד של המחסום אופטימאלי, הוא מבטיח עמידות חיסונית והגנה.
מנגנוני הפעולה של פלורת המעי נחשבים למורכבים יחסית וכוללים בין היתר מודולציה עקיפה וישירה של מערכת החיסון הפועלת בצורה מקומית במעי, יצירה של תנאים המפריעים לשגשוג של אורגניזמים פתוגניים, שמירה על סביבה העשירה בחיידקים מועילים בשטח הרירית של המעי ועוד. מן הסתם במערכת העיכול העליונה ניתן למצוא פלורה המורכבת מחיידקים שונים המגנים עליה מפני פלישה של פתוגנים לזרם הדם, אך עיקר המסה של הפלורה ממוקמת במעי.
מה הם הגורמים לקנדידה במערכת העיכול?
פטריית הקנדידה מתקיימת באופן טבעי במערכת העיכול האנושית ולכן השאלה שצריכה להישאל היא למעשה מה עלול לגרום לכך שהקנדידה תצליח לשגשג באין מפריע במערכת העיכול. התשובה לכך היא שכל גורם שמוביל לפגיעה בפלורה של מערכת העיכול או לפגיעה במערכת החיסון, בדגש על הנויטרופילים, עלול להוביל לכך שהקנדידה תצליח לשגשג בקלות. זאת כיוון שהנויטרופילים הם התאים שתפקידם המרכזי הוא חיסול ובליעה של פטריות וחיידקים ומניעה של זיהומים הנגרמים מהם.
גורמים שעלולים לפגוע בפלורה של מערכת העיכול הם לדוגמה תזונה לא נכונה ולא מאוזנת, מתח נפשי כרוני, שימוש באנטיביוטיקה בצורה נרחבת ומתמשכת ועוד. גורמים המובילים לפגיעה במערכת החיסונית, המגדילים את הסיכון לסבול מקנדידה במערכת העיכול, הם לדוגמה טיפולים כימותרפיים הניתנים לחולים אונקולוגיים, מחלת האיידס בשלב התסמיני שלה, טיפול תרופתי המכוון לדכא את מערכת החיסון לפני השתלת איברים למשל ועוד.
מה הם התסמינים של קנדידה במערכת העיכול?
ההסתמנות הקלינית של קנדידה במערכת העיכול משתנה בהתאם למיקום שבו הצליחה הפטרייה לשגשג באין מפריע. כך לדוגמה את הקנדידה שהצליחה לשגשג בחלל הפה, ניתן יהיה בדרך כלל לזהות לפי ההסתמנות הקלינית שלה, הכוללת בעיקר רבדים לבנים וקשים מאוד להסרה בלשון. במקרים שבהם היא מצליחה להתפשט לאזור הלוע והוושט, תיתכן אף נפיחות מקומית, כאבים וקשיי בליעה.
הקנדידה משפיעה על ההסתמנות הקלינית של מגוון מחלות במערכת העיכול. כך למשל הקנדידה גורמת להחמרת הדלקת בקרב החולים במחלות מעי דלקתיות וגורמת לעיכוב של תהליך הריפוי בקרב הסובלים מכיבי קיבה או תריסריון.
כיצד מאבחנים קנדידה במערכת העיכול?
האבחון של קנדידה במערכת העיכול כולל בראש ובראשונה בחינה של גורמי הסיכון המהווים את מנת חלקו של המטופל לסבול מזיהום של פטריית הקנדידה ובדיקה גופנית לבירור תסמינים מערכתיים. בנוסף ניתן יהיה לשלוח דוגמית מרקמה נגועה לבדיקת מעבדה על מנת לברר איזה זן של קנדידה גרם לזיהום. מהלשון ניתן לקחת דוגמית רקמה באמצעות מטוש, אך במקרים אחרים הדגימה תילקח בבדיקה אנדוסקופית. כמו כן ניתן יהיה לשלוח דגימת צואה לבדיקת מעבדה. בסיום תהליך האבחון צריכים להתקבל שני נתונים חשובים: זן הקנדידה והגורם להתפשטות שלו.
כיצד מטפלים בקנדידה במערכת העיכול?
הטיפול בקנדידה במערכת העיכול כולל בעיקר תיקון של הפגם שהוביל לפגיעה במערכת החיסון או בפלורת המעי. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבמצב תקין הקנדידה לא אמורה לשגשג ולגרום לזיהום. אי לכך, אם למשל מתברר כי מדובר בחולה אונקולוגי שהגיע למצב נויטרופני כתוצאה מהטיפולים הכימותרפיים, ייתכן שתתקבל החלטה בנוגע להפחתת המינון התרופתי או להפסקת הטיפול לפרק זמן מסוים.
בנוסף ניתן לעשות שימוש בתרופות אנטי פטרייתיות שונות, כאשר הבחירה בתרופה הרלוונטית משתנה בהתאם לאזור הספציפי שבו הצליחה הפטרייה לשגשג במערכת העיכול של החולה, לחומרת הזיהום, למחלות הרקע מהן סובל המטופל, למרכיבים אליהם הוא רגיש ועוד. לצד הטיפול בגורם הראשוני והטיפול בפטרייה, ישנם חולים הנמצאים בסיכון גבוה לזיהום קנדידיאלי, הזקוקים בנוסף גם לטיפול אנטי-פטרייתי מניעתי.
