שיחה נפתחת פעמים רבות בשאלה הפשוטה ביותר, "מה שלומך?" אנחנו מתעניינים בשלומם של בני שיחנו ורוצים לשמוע מה עובר עליהם. בשנים האחרונות התשובה: "אני בדיכאון", הפכה לחלק לגיטימי מלקסיקון השיחה.
אנשים הרוצים לתאר מצב של עצבות או דאגה פעמים רבות מגדירים אותו כדיכאון. חשוב לזכור כי דיכאון אומנם מתבטא גם בעצבות, אך הוא אינו עוצר שם. נוסף על העצבות יכולות להופיע תחושת ריקנות, איבוד עניין בדברים מהם היה האדם נהנה בעבר וחוסר שקט שניתן להבחין בו.
המצב של דיכאון הוא אומנם מצב נפשי, אך יכולים להיות לו גם גורמים פיזיים, כאשר אחד המפתיעים שבהם הוא הקשר בין דיכאון ומערכת העיכול!
מערכת העיכול ודיכאון – מפתיע לשמוע
ברור לכולם כבר מזמן שמערכת העיכול אינה מעורבת אך ורק בעיכול המזון. כאשר נכנסים פנימה ובודקים לאלו תהליכים בגוף קשורה המערכת ניתן לגלות שכמעט בכל מקום יש לה טביעת יד.
היא מאפשרת פירוק רעלים, אספקת חומרי מזון והחשוב ביותר מבחינת הקשר לדיכאון – העברת אותות היכולים להשפיע על מצב הרוח.
מדהים לגלות כי שמונים-תשעים אחוזים מהסרוטונין, המשפיע על מצב הרוח שלנו, מיוצרים במעיים! אם כן, הקשר בין מערכת העיכול ודיכאון מובן לגמרי, אך אלו דברים משפיעים על מערכת העיכול והייצור שלה?
חיידקי מערכת העיכול
בכל מערכת עיכול חיים להם תושבי משנה המשתתפים בתהליכים הקורים במקום. תושבים אלו הם החיידקים המתגוררים לאורך המעי ואחראיים לפירוק, התמודדות עם המזון ואפילו מעורבות בייצור חומרים שונים להם הגוף זקוק.
חלק מהחיידקים הללו חיוביים ביותר וגוף האדם זקוק להם כתושבי קבע, אך ישנם אחרים המגיעים מפעם לפעם, משתלטים על מקומות בהם הם לא צריכים להיות וגורמים נזקים.
אחת המזיקות הנפוצות היא קנדידה – פטרייה המתרבה במעי ויכולה לגרום לבעיות שמערבות בתוכן לא רק את מערכת העיכול.
קנדידה
הפטרייה יכולה להופיע בכל אחד משלבי החיים ולחדור למערכות השונות של הגוף. לרוב ניתן למצוא התרבות שלה מדוכאי חיסון, אך היא יכולה לתקוף גם אנשים בעלי מערכת חיסון תקינה ומתפקדת. בין הסימנים לנוכחות הקנדידה ניתן למנות: עייפות, חוסר יכולת להתרכז, פטריות בציפורניים, בעיות עיכול, אלרגיות וכמובן חרדות ודיכאון.
הקנדידה משפיעה על ייצור גורמים המעורבים בייצוב ובשיפור מצב הרוח באופן טבעי ומסיבה זו גורמת לירידה במצב הרוח ולדיכאון המדובר.
כיצד מצליחה הקנדידה להשתלב במערכת העיכול?
מערכת העיכול אמורה להיות מלאה בחיידקים עד אפס מקום, מה שמקשה על הקנדידה להשתלט ולתקוע יתד במקום. אך מה יקרה במידה וחלק מחיידקי המעיים ייעלמו?
במקרה שכזה תצליח הקנדידה להשתלב במערכת העיכול, לתפוס מקום ולגרום לנזק משמעותי. אך לאן יכולים להיעלם חיידקי המעיים?
היעלמות חיידקי המעיים והקשר לכלור
הכלור המצוי בכל בריכה למניעת חיידקים בסופו של דבר חודר גם פנימה. אם במעט מים שאנחנו בולעים ואפילו דרך העור במידה ומדובר על שחיות ארוכות.
מטרתו של הכלור בבריכות היא להרוג את החיידקים העלולים לגדול שם, אך בכניסה למערכת העיכול הוא מבצע את אותה הפעולה – כנגד החיידקים החיוביים הגדלים במקום.
היעלמות החיידקים מפנה מקום ומאפשרת לקנדידה להתיישב ביתר קלות בתוך מערכת העיכול ולהתחיל את פעולתה. בשלב זה היא אינה מאפשרת את הייצור התקין בגוף של החומרים השונים הקשורים למצב הרוח וגורמת לדיכאון.
מגע מתמיד עם כלור דוגמת בריכת שחייה ציבורית עלול להרוג חלק מחיידקי המעיים החיוניים, לאפשר לקנדידה להשתחל פנימה וכך להפריע לייצור סרוטונין ולגרום באופן זה – לדיכאון.
