בניגוד לאמונה הרווחת, לפיה קנדידה היא פטרייה הפוגעת בעיקר בנשים, מדובר בזיהום שעלול לפגוע בבני כל הגילאים ואפילו בפגים. סך הכול זיהום של פטריית הקנדידה פוגע בשניים עד חמישה אחוז מהיילודים הבריאים ובשיעורים מעט יותר גבוהים בתינוקות במהלך שנת החיים הראשונה. בקרב שניים עד חמישה אחוז מהתינוקות שנולדו במשקל הנמוך מ- 1500 גרם, מתפתח זיהום מערכתי של פטריית הקנדידה.
בקרב ילדים בריאים הזיהום של פטריית הקנדידה לעתים נדירות בלבד נחשב לסכנת חיים. עם זאת, בתינוקות שנולדו במשקל לידה נמוך מאוד, הסובלים מזיהום מערכתי של קנדידה, שיעורי התמותה עומדים על כ50%. באופן כללי יש לציין כי קנדידה היא הגורם השני בשכיחותו לאלח דם במאושפזים במחלקות טיפול נמרץ.
מה הם הגורמים לקנדידה בילדים?
ישנו מגוון רחב של גורמים שעשויים להוביל להתפתחות של זיהום קנדידיאלי בילדים. להלן כמה מהם על קצה המזלג:
• הפרעה גנטית – ישנן הפרעות גנטיות שגורמות לכך שהלימפוציטים לא יגיבו לחשיפה לקנדידה. הפרעות אלו גורמות לזיהומים כרוניים של קנדידה באזורים שונים בגוף.
• פגמים בעור – פצע, חתך, שריטה או כל פגם אחר בעור, מגדילים את הסיכוי לזיהום קנדידה.
• תפקוד לקוי של לימפוציטים – הפרעות שונות בתפקוד או בכמות של הלימפוציטים מגדילות את הסיכוי לסבול מזיהום של פטריית הקנדידה. זוהי הסיבה למשל שקנדידה היא בין הזיהומים השכיחים הפוגעים בחולי איידס, הסובלים מספירת לימפוציטים נמוכה.
• משקל לידה נמוך – משקל לידה נמוך מהווה גורם סיכון לזיהום מערכתי של פטריית הקנדידה.
• טיפול אנטיביוטי ממושך – במצב תקין ההתרבות של הקנדידה מעוכבת הודות לשיווי משקל בין הפטרייה לחיידקים שונים במערכת העיכול, בעור או בכל אזור אחר שבו מתקיימת הקנדידה. אי לכך, כאשר פוגעים באוכלוסיית החיידקים באמצעות תרופות אנטיביוטיות, מאפשרים לקנדידה לשגשג באין מפריע.
• החדרה של קטטר – קנדידה לא אחת מתפתחת ומשגשגת באזורים שהחדירו אליהם קטטר או עירוי, בדגש על עירוי מרכזי, בקרב ילדים הסובלים ממערכת חיסונית מוחלשת.
מה הם התסמינים של קנדידה בילדים?
• תפרחת חיתולים – התופעה השכיחה ביותר בפעוטות ותינוקות הסובלים מזיהום של פטריית הקנדידה היא תפרחת חיתולים (diaper dermatitis). תפרחת חיתולים באה לידי ביטוי בעור אדמומי, כואב וצורב. התסמינים העוריים האופייניים לתפרחת חיתולים יבואו לידי ביטוי באזורי העור המכוסים בחיתול, כלומר באיברי המין, בירכיים, באזור הבטן התחתונה ובישבנים. במקרים מסוימים העור הפגוע נראה כלאחר כוויה.
• פרוניכיה – דלקת סביב הציפורן או פרוניכיה (paronychia) היא מופע שכיח נוסף שיכול להיות תוצאה של זיהום קנדידיאלי בילדים. תופעה זו באה לידי ביטוי בנפיחות ודלקת בקפלי העור התוחמים את הציפורניים. בדרך כלל הקנדידה תגרום לפרוניכיה כרונית בעוד שפרוניכיה אקוטית תהיה תוצאה של זיהום חיידקי.
• פטרת הציפורניים – הציפורניים בילדים יכולה אף היא להתפתח על רקע זיהום של קנדידה. במקרים מסוימים הזיהום יכול אף לגרום להרס מוחלט של הציפורן.
• זיהום נרתיקי – זיהום וגנילי לרוב מתרחש בקרב נערות ופחות בילדות או פעוטות ותינוקות. זיהום וגינלי של פטריית הקנדידה בא לידי ביטוי בהפרשות נרתיקיות דמויות גבינת קוטג', כאב בזמן מתן שתן, גרד בנרתיק ועוד.
• זיהום של רקמות ריריות – בקרב פעוטות ותינוקות ניתן לראות בעיקר זיהום של חלל הפה, הבא לידי ביטוי בדימומים מהחניכיים, נגעים לבנים וקשים להסרה בלשון, בחניכיים ובשפתיים ועוד. במקרים חמורים במיוחד ניתן לראות גם זיהום של הוושט. במקרים האלו יופיעו קשיי בליעה ואף כאבים בזמן הבליעה.
• זיהום מערכתי – ברוב המקרים הזיהום יהיה מקומי ולא מפושט. עם זאת, כאשר מדובר בילד הסובל ממערכת חיסונית מדוכאת כתוצאה ממחלה קשה או טיפולים רפואיים שונים, ייתכן שהזיהום יצליח לחדור לזרם הדם ולהתפשט למגוון מערכות גופניות.
• Chronic mucocutaneous candidiasis – CMCC היא קבוצה הטרוגנית של הפרעות הבאות לידי ביטוי זיהומי קנדידה כרוניים בציפורניים, בעור וברקמות הריריות. מדובר בהפרעות גנטיות המועברות רובן בתורשה אוטוזומלית רצסיבית.
אילו סוגי קנדידה נפוצים בילדים?
באופן כללי סוג הקנדידה הנפוץ ביותר הגורם לזיהומים בבני אדם נקרא candida albicans. עם זאת, ייתכנו גם זיהומים של זנים אחרים כמו לדוגמה candida glabrata, candida tropicalis, candida parapsilosis, candida lustaniae, candida krusei ועוד.
כיצד מאבחנים קנדידה בילדים?
תהליך האבחון של זיהום קנדידיאלי בילדים הוא תהליך מורכב מאוד שכן הזיהום הפטרייתי לא אחת בא לידי ביטוי בתסמינים שאינם ספציפיים, כך שיש לבצע אבחנה מבדלת על מנת לבודד את הגורם לתסמינים במדויק. במסגרת תהליך האבחון לוקחים בחשבון את התמונה הקלינית, את גילו של המטופל, את גורמי הסיכון המהווים את מנת חלקו ועוד. כמו כן ניתן לקחת דוגמית מההפרשות הלא תקינות לבדיקת מעבדה, על מנת שניתן יהיה לבודד את סוג הזיהום שגרם לתסמינים מהם סובל המטופל.
כיצד מטפלים בקנדידה בילדים?
הטיפול מותאם לכל חולה וחולה באופן אישי, בהתאם לרמת הסיכון שמהווה הזיהום, לדרגת החומרה שלו, לאזור המזוהם בגוף, לגילו של החולה ועוד. כשמדובר בתינוקות שנולדו טרם זמנם למשל, יש להתחיל את הטיפול באופן בהול, על מנת למנוע זיהום מערכתי. במקרים האלו ייעשה שימוש בראש ובראשונה בתרופה אנטי פטרייתית הנקראת amphotericin B deoxycholate (Fungizone), המשמשת לטיפול בזיהומים מערכתיים של פטריית הקנדידה. בגדול הטיפול מבוסס על תרופות אנטי פטרייתיות הניטלות בעירוי ורידי, באופן פומי או במריחה על העור.
